תערוכת "הַשְׁלֵם את החסר"

ספריית הרמב"ם מציגה 

תערוכת 

"הַשְׁלֵם את החסר"  

דפים בכתב יד בתוך ספרים מודפסים 

כשבעותק ספר מסויים חסרו דפים או נפגמו שולי דפים, התייגעו בעליו להשלים את החסר. 

כיצד נעשה הדבר בעידן של טרום מכונות הצילום ? 

מתוך עותק אחר, שלם, הועתק הטקסט החסר בכתב יד.  לעיתים  בכתיבה רגילה, ולעיתים בכתיבה תמה במתכונת  הדפוס המקורי.  כך נוצר עותק משולב ובו דפים מודפסים ודפים בכתב יד. 

לרוב יקשה על המתבונן להבחין בין המקור ובין ההשלמה האומנותית. 

אוסף מגוון של "יצירות" כאלו מוצג בספריית הרמב"ם. 

סדר תפלות למועדים טובים כמנהג ק"ק ספרדים.  ונציה שצ"ה (1635).   האותיות דומות וכך גם מקצב השורות. אך אל תתבלבל!  רק אחד מהם הוא דפוס מקורי! 

לוברבוים, יעקב. מקור חיים. זולקווא תקצ"ז (1837). 

  

 

[משמאל דף מודפס. מימין דף מועתק בכתב יד תוך כדי נסיון לשמור על עיצוב דומה.] 

תורת חיים: שבתי, חיים בן שבתי. שאלות ותשובות תורת חיים.  שלוניקי תע"ג-תפ"ב (1717-1722). עמוד השער נחתך בחלקו התחתון. השלימו את החלק החסר באמצעות  הדבקת דף חלק והשלמת הטקסט עליו. 

ספריית הרמב"ם מציגה

אלשיך, משה

רוממות אל (פירוש לספר תהלים)

ונציה שס"ה (1605)

חמשה דפים חסרים בעותק זה וכולם הושלמו !

ג'יקטיליא, יוסף

שערי אורה

זולקווא תקמ"ב (1782)

שער ספר מקושט.

יעקב בן אשר

ארבעה טורים עם פירוש דרישה ופרישה

לובלין שצ"ה (1635)

באמצע ספר ארבעה טורים, מסביבו ערוכים שני הפירושים: דרישה, פרישה.

http://i296.photobucket.com/albums/mm195/paskinsana/RAMBAM%20LIBRARY/36e58bde.jpg

פריזנהויזן, דוד

כליל החשבון

זולקווא תקצ"ד (1834)

ספר לימוד אריתמתיקה, אלגברה ומדידה להבנת מאמרי חז"ל. בסופו של הספר המקורי נוספו 3 דפ' לוחות. בעותק זה חסרים דפ' אלו ונוסף דף גדול מקופל ובו שרטוטים בכתב יד ממוספרים בהתאם למיקומם בספר

סעדיה בן יוסף, גאון

האמונות והדעות

ברלין תקמ"ט (1789)

מאן-דהו 'נגס' בספר. תיקון ידני נדרש לדף השער ולארבעה דפים עוקבים.

http://i296.photobucket.com/albums/mm195/paskinsana/RAMBAM%20LIBRARY/0d2d0437.jpg

כריכות ספרים ישנות

מאת אבישי אלבוים \ מנהל ספריית רמב”ם

     במהלך  שנות עבודתי כמנהל ספריית הרמב"ם בבית אריאלה, הספרייה התורנית-מדעית של  תל אביב,  נחשפתי לתופעה מיוחדת: ספרים שבתוך כריכתם טמונים "אוצרות" הממתינים לחשיפתם מאות בשנים.  כורכי ספרים השתמשו בדפים כתובים ומצויירים  לרפד כריכות ספרים חדשים, ובזכותם נשמרו לנו פיסות וקטעים מיצירות בני זמנם, שחלקם הם ייחודיים ונדירים.  תופעה זו חוצה  יבשות וגבולות. אין לה כללים. זה סוד יופיה. ככל מציאה הבאה בהיסח הדעת.

     מלאכת פירוק הכריכות  מחייבת מומחיות רבה. יש להפריד בין הדפים הדבוקים בעדינות רבה. תחילה מטבילים את הכריכה בתמיסה של מים ואלכוהול, בשלב הבא 'מקלפים'  את הדפים הדבוקים ומניחים לייבוש. לבסוף, יש לצרף את פיסות הנייר אחת לאחת ולזהות את הממצאים.

     לאחרונה זכינו לארח  את מר עזרא גורודצקי, אספן ונדבן ירושלמי,  שלמעלה מששים שנה הוא מפרק כריכות ספרים ומחפש אחר דפים אבודים.  עזרא הדגים לנו,  הלכה למעשה, פירוק כריכה של ספר מאוצרות הספרייה.

בתוך כריכת ספר "פרי מגדים" שנדפס בזולקווה בשנת תקנ"ו (1796)  נמצאו  דפים מן התלמוד הבבלי וקטעים ממחזור תפלה.  קטעים אלו כוללים  פיוטים לשבתות מיוחדות ולחגים, הגדה של פסח, תהלים, מגילת אסתר ועוד

     צפו נא בתמונות המתארות את התהליך כפי שנתפשו  במצלמתו של עמיתי הספרן דודי בן נעים.

 

עלילת דם!

מאת אבישי אלבוים \ מנהל ספריית רמב”ם

     לאחרונה העלינו לקטלוג הספרייה עמודים סרוקים של הערות ורשימות בכתבי יד שנרשמו  בשולי ספרים ישנים. הסריקות צורפו לרשומות של הפריטים בהם הם נמצאו.

     אני רואה בזה שירות של  הנגשת  חומר  נדיר לציבור וגם  שימור כתבי היד מפני גניבות או קלקול פיזי עתידי.

     לדוגמא:  מחזור  לשלש רגלים שנדפס באמשטרדם בשנת תקי"ט (1759) 

 

עבור יהודי קרפנטרס (קרפנטרה), עיירה בדרום-מזרח צרפת, בה פעלה קהילה וותיקה, ששימרה נוסח תפילה מיוחד (נוסח פרובנס).

     לעותק הספריה נוסף דף  ובו עדות בכתב יד  על עלילת דם כנגד היהודים בשנת תקל"א (1771).  זו העדות היחידה הידועה על אירוע זה!

לצפיה במסמךבשלמותו נא הכנסו לקטלוג הספרייה והקישו את שם הספר: סדר לשלש רגלים

     בעידן הדיגיטאלי החדש, הקטלוג אינו רק משקף את החומר הנמצא בספרייה אלא גם הופך להיות כלי עבודה בפני עצמו.  אנחנו צועדים לעידן חדש בו  החיפוש בקטלוג  יביא את  הקורא לטקסט המלא של הפריט המבוקש.  היוזמה שלנו, שהיא עדיין בחיתוליה, משתלבת במגמה זו ובכך מעצימה את יכולות הספרייה להעשיר את קוראיה.

דאצ'ה. כתב עת אלקטרוני

מאת אבישי אלבוים \ מנהל ספריית רמב”ם

 

      במשך השנה האחרונה אני מקבל לתיבת הדואר האלקטרוני שלי  כתב עת   בשם "דאצ'ה". ברוסית הדאצ'ה הוא בית באיזור כפרי המשמש לנופש ואליו באים בסופי שבוע מן העיר בשביל לנוח ולהחליף אווירה. בדימויו הספרותי  ה"דאצ'ה" שלנו מיועד לאנשים רציניים ומעמיקי מחשבה המחפשים  משהו קליל, נינוח וקל לעיכול. כך גם מופיע על כל שער הגליון "דאצ'ה: פינת מרגוע לחכמי ישראל".  בכתב עת זה מתפרסמים הגיגים ומאמרים פרי עטם של חוקרים ומלומדים  בלשון קצרה השווה לכל נפש. לדוגמא, בגליון האחרון מס' 70 (ג' כסלו תש"ע, 20.11.09) המכיל 8 עמ'  ישנם ארבע רשימות בנושאים מגוונים:

א.      על מנהג קבלי של שבע כריעות בתפילת שמונה עשרה / יעקב ישראל סטל

ב.        הערות בקורת על ספר 'ישיבות ליטא – פרקי זכרונות' / שלמה הופמן

ג.         שיעור קצר בתורה רפ"ב לר' נחמן מברסלב / אחיה שלמה אמיתי

ד.        הבהרת ביטוי לשוני מוקשה בפרשת שבוע "ואחזת מרעהו"/יעקב גולדשטיין

 

הציבור הרחב לא נחשף לפנינה ספרותית זו בגלל שאין אפשרות לצפות בכתב העת באופן חופשי ברשת והמידע עליו עובר בדרך של "חבר מביא חבר". כל גליון נשלח למנויים בלבד באמצעות הדואר האלקטרוני. בספריית הרמב"ם אנחנו מדפיסים את כל הגליונות המגיעים אלינו וכורכים אותם יחדיו. אני חושב שעלי לנקוט יוזמה ולהיכנס לנישה הזאת, שאינה מטופלת אף בספריה הלאומית. ישנם פרסומים רבים המופצים ברשת ולא מגיעים לידיעת הציבור הרחב אף כי יש בהם חומר מקורי, רב ערך ומעניין. אני שוקל להרחיב את פעילותנו בתחום הזה ולהוסיף כותרים חדשים לספריה מתוך מבחר כתבי העת האלקטרוניים המופצים בדיוור ישיר דרך רשת האינטרנט.

אשמח לקבל המלצות !

ספרן מזן נדיר

    מאת אבישי אלבוים \ מנהל ספריית רמב”ם

        בכל ספריה גדולה ישנה מחלקה מיוחדת לאוספים שמורים, שבה יימצאו כל הספרים  בעלי ערך מיוחד.  ישנם  קריטריונים שונים להגדרת ה"זכאות" להיכנס לאוסף שמורים. בסופו של יום, המבחן המשותף לכל הספריות הוא מידת שכיחות  הספר.  לכן מהדורה שנעלמה מן השוק   או עותק מסוים בעל אפיונים יוצאי דופן יכנסו לקטיגוריית "ספרים שמורים". כל אותם קריטריונים תקפים  במבט לאחור. כלומר, רק בחינה לאורך ציר הזמן ההיסטורי הוכיחה לנו שפריט מסוים הפך לנדיר. זו חכמה לאחר מעשה.  אני מבקש כאן לשאול  מתוך מבט קדימה: האם נוכל אנחנו להינבא על  איזה פריט שנדפס היום, שיהיה נדיר בעוד מאה שנה? האם נשכיל לבנות אוסף שבעוד חמישים שנה יהיה אטרקטיבי, נדיר ובעל ערך?
דבר מסתבר הוא, שפריטים  שיוצאים בהוצאות עצמיות ללא שיווק ופרסום, יהיו הפריטים הנדירים של הדור הבא. דוגמא לכך הן פרסומים מיוחדים לרגל  שמחות כפי המקובל בחצרות אדמו"רים וחסידים וכד'.  בכל אלו  משוקעים פרטי מידע מקוריים ותעודות היסטוריות, השמורים בארכיונים פרטיים. 

       באוסף ספריית הרמב"ם ישנה מהדורה שלמה של אנציקלופדיה "רינה וישועה באהלי צדיקים" שמוציא לאור צבי ביאלוסטוצקי. ספר זה אינו נמכר בחנויות. כל חלק ממנו  נדפס  לכבוד חתונה של אחד מילדיו. בספר  מכתבים, מסמכים וצילומים נדירים לתולדות חסידות גור, שהוא נמנה על חשובי חסידיה. הכול נלקט מתוך האוצר הבלום המצוי בארכיון "גנזי שמואל" שבבעלותו. עותקי הספר ממוספרים והוא  מחולק כשי בין באי החתונה. בבדיקה  בקטלוג המשותף לכל הספריות הגדולות בארץ מצאתי כי שני הכרכים האחרונים שיצאו בשנת תשס"ג 2002 (5-6 בסדרה) אינם נמצאים בספריה אחרת מלבד ספריית הרמב"ם. ספרים אלו ניתנו לנו במתנה ע"י המו"ל כהכרת תודה על סיוע שהגשנו לו בעבר. האם ספרים אלו יהיו ה'נדירים' של הדור הבא ? מה דעתכם?

       אנחנו הספרנים ומנהלי הרכש  בספריות לא מקדישים משאבים למטרה זו. די לנו בעבודה השוטפת. אין לנו זמן וכוח לכתת רגלינו להשיג  ספר שאינו מופץ באופן מסחרי ע"י מפיצים מורשים. איננו תרים אחרי פריטים בעלי פוטנציאל של "נדירות". חסרה לנו  אותה אש היוקדת בעצמותיהם של  אספנים התרים אחר פריט נדיר להשלמת האוסף ושבעבורה מוכנים הם לכתת רגליהם למרחוק. 

       רשימה זו מוקדשת לזכרו המבורך של  עדיאל לוין, מנהל הספרייה המשובחת של ישיבת "מרכז הרב", שהיה ספרן מזן נדיר. ספרן עם אופי של אספן ומאיסופיו נתברכה ספריית הישיבה. נלקח לבית עולמו אחרי מחלה קצרה והוא בן חמישים שנה ביום יז מנחם אב תשס"ט, 7 אוגוסט 09.  יהי זכרו ברוך.

"בעל מחשבות"

מאת אבישי אלבוים \ מנהל ספריית רמב”ם

       מי שמע על ד"ר איזידור-ישראל אלישוב, הידוע בכינויו הספרותי "בעל מחשבות"? אני מניח שאף אחד לא שמע עליו, וכך גם אני  — עד אתמול. הגיע אליי פרופ' לרפואה שאוסף שמות של רופאים יהודיים מפורסמים ומחפש חומר אודותם.   על ד"ר אלישוב ידע לספר,  שחי במחצית הראשונה של המאה הקודמת בברלין  והיה בקשר עם גדולי סופרי האידיש. שאלתי את עצמי, היכן אמצא חומר עליו?      מנהלה הראשון של הספרייה, הרב ראובן מרגליות זצ"ל, היה גאון ובעל ידע רב בתורה. תחביב היה לו , לגזור  קטעי עיתונים  אודות אישים ומהם הכין כרטסת אישים ענפה, המכילה מאות שמות של עסקני ציבור ומנהיגיו, רבנים ומחברי ספרים. כרטסת זאת מונחת כאבן שאין לה הופכין בחדר אחורי, סמוך ונראה למפוח של מערכת מיזוג האויר.

      לכל איש הוכנה כרטסת עם פרטים אישיים ולה צורפו קטעי העיתונות הרלוונטיים.לפני כשנתיים מסרתי את  הכרטיסיות לסריקה ע"י חברה המתמחה בכך, אך מפני יושנן של הכרטיסיות ואיכותן הירודה של התמונות (העיתון מצהיב) התוצאה  הייתה מאכזבת.

     נחפזתי אל אותן קופסאות מתכת ישנות ובהן הכרטיסיות ושמחתי למצוא שם את "בעל מחשבות". אל הכרטסת צורפו שתי תמונות שלו וחמש כתבות בעברית וביידיש אודותיו.

ב"בית אריאלה" אוצרות גנוזים רבים. לקראת הגעת ארכיון "מכון גנזים" לבית אריאלה כדאי לבחון איך לשלב בינו לבין החומר הרב האגור באוספי ספריית  "בית אריאלה".

הילדים של תל אביב

 מאת אבישי אלבוים \ מנהל ספריית רמב”ם

     יגעתי וחפרתי במוחי, מה אני עושה בספריית הרמב"ם לציון חגיגות 100 שנה לתל אביב ? ושיהיה חזק, מרתק ומושך קהל?

     לאחר ניסיונות סרק בכיוונים שונים סיפר לי ידיד ר' יעקב שלמה לוי, מחסידי גור, שעומד בראש מכון "תל אביב של מעלה" (בקי מאין כמוהו בתולדות העיר תל אביב ומייסדיה) על הימצאות פנקסים בכתב ידו של המוהל התל אביבי הראשון ר' נחום ויינשטיין ז"ל ובו רשומים כל הילדים שנימולו על ידו בציון שמותם ושמות משפחתם ותאריך לידתם ומילתם. הפנקסים שמורים  אצל נכדו, אף הוא מוהל, הגר כיום בבני ברק. נפגשנו עמו וקיבלנו את רשותו לצלם את הפנקסים לצורך שימור ותיעוד היסטורי. מדובר בחמשה פנקסים ובהם רשומים עשרים ושניים אלף ושלש מאות ילדים !!!  חתיכת היסטוריה.

     הרישומים הם משנת 1908 ואילך, כלומר קודמים לייסוד תל אביב בשנה אחת!  בין שמות הילדים, כאלו שהיו לימים שמנה וסולתה של מדינת ישראל בכל התחומים: בטחון, תעשיה, תרבות ואומנות. נסעתי לאשדוד כדי לבצע את הסריקות ב"ספריית מורגנשטרן", המתמחה בסריקות של ספרים והפיכתם למאגר ממוחשב. סרקנו שם למעלה מתשע מאות סריקות  ביום אחד [!] וקבלנו מאגר ממוחשב של כל הפנקסים עם שמות הילדים. בהמשך אנשי "ספריית מורגנשטרן" שיכללו את המאגר כך שאפשר גם לערוך חיפוש  בפנקס הראשון על פי שם המשפחה ועל כך מגיעה להם תודה מיוחדת. בשלב הבא, הפקנו ספר פקסימיליה של הפנקס הראשון, 1908-1928, שמכיל כשלשת אלפים וחמש מאות שמות. הספר מוצג לעיון הקהל.

מתוך כל שמות הילדים בחרתי שתים עשרה דמויות ידועות, שתרמו לביטחון המדינה, ואני מציג בספריה  זה מול זה: רישום יום הולדתם מול פועלם בחייהם.

רישום הילד הראשון של תל אביב: אהרן דנין (סוכוולסקי)

     מ י ד ע   ר ב  ט מ ו ן  ב י ן  ה ש מ ו ת ,  ה פ נ ק ס  פ ת ו ח   ו א ת ם  מ ו ז מ נ י ם  ל ע י י ן  ב ו . 

 י ה י  ר צ ו ן  ש ז כ ו ת  ה מ י ל ה  ש ל   י ל ד י  ה ע י ר  ת ל  א ב י ב  ת ע מ ו ד  ל ה  ע ד  ב י א ת   ג ו א ל  צ ד ק . 

תורה נאה בכלי נאה – על טפסים מיוחדים של ספרים

בס"ד

    מאת אבישי אלבוים \ מנהל ספריית רמב"ם

     אחד המדדים להשבחת מיקחו של ספר הינו צורתו החיצונית. רצונך לעשות רושם – פאר את העותק שבידך באמצעים שונים: כריכה מהודרת, אותיות זהב וכד'.  כך לדוגמא ספר שהודפס  על קלף במספר עותקים מצומצם – וכל שאר העותקים  הודפסו על נייר  – הרי עותקים אלו מחמת הידורם ונדירותם יש להם ערך מיוחד. ניתן לשער כי טפסים אלו הוזמנו במיוחד עבור אוצר הספרים בביתו של  גביר עשיר.

     בדומה לזה ידועה התופעה של עותקים  שנדפסו עם שוליים רחבים מאד, כפול משוליים רגילים.   "בזבוז הנייר" עשוי להיגרם משתי סיבות.  האחת,  כדי לעשות רושם ולהפגין עשירות. והשניה, ייתכן שמזמין העותק היה מן הלמדנים והניח לו מקום להערותיו בשולי הגיליון. ספרים מסוג זה נדירים הם.  

   בספריית הרמב"ם מצוי טופס של  ספר עץ חיים, דפוס ראשון (קורץ תקמב 1782), ובו מצאתי תופעה מרתקת. שילוב של שני טפסים יחדיו – הרגיל והמהודר.   ספר עץ חיים הוא ספר יסודי בתורת הקבלה, חיברו הרב חיים ויטל על פי מה ששמע מרבו המובהק האר"י הקדוש. הטופס שלנו הוא מהסוג המהודר, עם שוליים רחבים מאד. כנראה שנפל פגם בהדפסה ועמודים קלט2-קמ1 נשארו חלקים! כדי להשלים את הטופס צורפו שני דפים  שלמים  (4 עמודים)  של המהדורה הרגילה, בפורמט הרגיל ללא שוליים רחבים.  וכך נוצר שעטנז מיוחד במינו, הספר כולו מהודר ובעל ממדים מרשימים ובתוכו שני דפים  מהמהדורה הרגילה שנראית דלה וריקה אל מול המהדורה המהודרת והנהדרת. 

דף השער של ספר עץ חיים, דפוס  קורץ תקמ"ב (1782).   שים לב לשוליים השמאליים הרחבים (6.5 ס"מ) פי שניים מספר רגיל .                

הדף הסטנדרטי "מולבש" בתוך הספר. בצידה השמאלי של התמונה ניתן להבחין בשוליים הרחבים של הדף הבא  מבצבצים מתחתיו .

מדור חיפוש קרובים

בס"ד 

   מאת אבישי אלבוים \ מנהל ספרית רמב”ם
 

     בניית אילן יוחסין הינה מלאכה מרתקת, מסע אחורה במכונת הזמן למקומות רחוקים ולתקופות אחרות. לעיתים קרובות המחפש נדרש לגלות כישורי בלשות כדי למצוא מידע בסיסי על  אבות המשפחה; שמות ותאריכים, עם מי התחתנו וכמה ילדים נולדו להם וכו'. קיימים כלים רבים לאיתור מידע היסטורי, שהספרנים יכולים להעמיד לרשות הקהל המתעניין. קצרה היריעה להרחיב על שפע מקורות המידע, לכן  אני מבקש להביא דוגמא אחת , שחוויתי השבוע.

     נכנס אלי יהודי מבוגר ונעים סבר שחוקר את שרשי משפחתו, משפחת אייזנשטיין,  מעיירה  DROHICYN POLESKI  בבילרוס  (BELARUS). לפי הידוע לו אחד מאבות המשפחה (בשם אברהם)  עלה ארצה במאה התשע עשרה ובנו שימש כמזכירו של הרב שמואל סלנט, רבה של ירושלים דאז.  עלה בדעתי שייתכן ונמצא אימות לדבריו ברישומי מפקד האוכלוסין שנעשו בארץ ישראל במשך המאה התשעה עשרה לפי הזמנתו של הנדיב סיר משה מונטיפיורי.  תוצאות מפקדי אוכלוסין אלו  שמורים עד היום בארכיון משפחת  מונטיפיורי באנגליה (העתקים ישנם בארכיון הציוני בירושלים).  לאחרונה ישנו מיזם להעלאת הנתונים למאגר ממוחשב במטרה לאפשר  נגישות נוחה למידע היסטורי האצור שם. 

     יש לנו בספריה תקליטור שהפיקה החברה הגנאולוגית הישראלית ((IGS  לכבוד כנס בין לאומי  שנערך בירושלים בשנת תשס"ד (2004) ובו מובאים נתוני המפקד משנת  1875. המעניין הוא שבתקופה ההיא מעטים האנשים שנרשמו בשם משפחתם כך שהיה עלי לחפש בין כל שמות "אברהם" כדי לנסות אם המבוקש מופיע שם. כידוע, "אברהם" הוא שם מצוי לרוב ובמפקד 280 מופעים בשם זה! דפדפתי בתוצאות עד שהגעתי לפריט מספר 263  המובא בפניכם: 

Residence

Kollel

First Name

Sex

Marital Status

Spouse Name

Place of Birth

Country of Birth

Year of Birth

Age in 1875

Hebrew Year of Alyiah

Gregorian Year of Alyiah

263

Jerusalem

Horodna

Abraham

M

married

Dalma

Drahichyn

Belarus

1803

72

5585

1825

       ברישום מופיע כי איש בשם אברהם שנולד בשנת 1803 בעיירה  Drahichynעלה ארצה בשנת תקפ"ה (1825) בגיל עשרים ושתיים, נשוי לאישה בשם דלמה (אולי טעות סופר וצריך להיות זלמה), חי בירושלים, שייך לכולל הורדנא והוא בן 72 בשנה שנערך המפקד.

      בינגו!