מי אמר שלהיות ספרן זה משעמם?

             מאת אבישי אלבוים \ מנהל ספריית הרמב"ם 

     לאחרונה פרסמתי מאמר על הסופר  ש"י עגנון ,חתן פרס נובל לספרות, שהתבסס על  מכתב ששלח  חוקר תל אביבי לסופר הנודע. חבר שקרא את המאמר אמר לי בהתפעלות כי חשב שעבודת הספרן היא שגרתית והספרנים הנם אנשים משועממים  והנה גילה שיש גם עומק ועניין רב בעבודתנו. אני מסכים עמו בכל מילה.

     את המכתב מצאתי בארכיון הספריה באקראי. בעטיים של שיפוצים המתקיימים בבית אריאלה בחודשים האחרונים נדרשתי בהתראה קצרה להזיז כוננית ספרים ממקומה. הכוננית היתה ממוקמת בירכתי אחד המחסנים ולא ייחסתי אליה חשיבות עד כה . סברתי שלפני עבודת כפיים ותו לא. באחד המדפים עמדה קופסת קרטון מאובקת, ללא ציון כלשהוא. העליתי אותה למשרדי וסקרתי את תוכנה. להפתעתי מצאתי אוצר בלום של חומר ארכיוני מרתק.  לפניכם רשימת המצאי:

     1.פנקס ובו רישום ידני של השאלות מספריית הרמב"ם מהשנים תש"ו-תש"ז (1946) לרבנים וחוקרים שחיו בתל אביב הישנה.

     2. מעטפה מלאה בעיתונים ישנים ועליה כתוב: רש"י – ביבליוגרפיה מעתונים ביידיש.

     3. מחברת ישנה ובו פרטי-כל מהעיזבון של אידל ד"ר שמואל ליבאניץ על פי צוואתו משנת תרע"ו (1916) שניתנה בתל אביב-יפו.

     4. שלושה פנקסים ובהם העתקים של מכתבים ששלח ד"ר יהודה פריס חורב  לחכמי ישראל בשנות השלושים של המאה הקודמת. החכם הנז' נפטר בשנת תשי"ז (1957)  וספרייתו הפרטית הגיעה לספריית הרמב"ם.

     5.  חוברות מודפסות בגרמנית.

 

     מתוך כל החומר הרב דליתי מכתב אחד שנשלח לש"י עגנון. סביבו חקרתי ודרשתי, וממנו הכנתי מאמר. תשאלו מה עם "שאר ירקות" שמצויים בקופסא?

 תשובתי היא, לא עליך המלאכה לגמור… וכל השאר יחכה עד שיבוא לו גואל במהרה בימינו אמן.

אדם אוהב ספרים

       מאת יהודית איזובר\ אחראית ספריית ילדים.

       איך יודעים שאדם אוהב ספרים? כשרואים את ינאי הנלהב נכנס לספרייה.  בהתרגשות מזהה את הדמויות מספרי הילדים. בצעד קל ניגש אל המדף ומוציא ספר.  ביד זהירה ובוטחת מדפדף.  מספר ביחד עם אמא טלי את "דירה להשכיר" (תחילת שורה אמא וסוף שורה ינאי), אז יודעים: הנה אדם! ואוהב ספרים!      ינאי הוא רק בן שנה וחצי אבל מכיר כבר ספרים רבים. המועדפים שלו: "ארץ יצורי הפרא", הספרים של ד"ר סוס, "דירה להשכיר", "הלו מי מדבר"?, "בילבי".      כמה מפתיע ונעים לנו לשמוע, שינאי הוא גם דור שני ו"בן ממשיך". טלי אמו מנויה בספרייה שלנו מאז היותה בת חמש. כרטיס המנוי הוותיק יקר ללבה, ושמור היטב כמו כל זיכרונות הילדות.  ינאי הוא בן בכור. עדיין לא הולך לגן. לא אוהב לישון. לא אוהב במבה.  כאשר הוא ער, ובדרך כלל, מכשיר הטלוויזיה כבוי.  בבית
קוראים כולם הרבה ספרים. ינאי נוהג אפילו להושיב את בובת הקוף שלו לצדו כדי שיקשיבו ביחד לסיפור!

כמה מתוק החיבור בין הילד לבין הספר.

       "איש אחד היה בעיר(ת"א), כל תינוק אותו הכיר" כתב מזמן על טלי אחרת ואל כל הילדים מכל הזמנים: "טלי אוהבת לדעת הכל, טלי אוהבת לשאול ולשאול,…וטלי שלי חכמה מחכמת, טלי שלי בחכמה מלמלמת: למה? ולמה? ולמה? ולם?- אין כמו טלי שלי בעולם!" (שלונסקי). שתהיה לנו שנה של דבש ניגר כמי נהר והרחבת דעת. האם שמתם לב לדברי אריאנה מלמד, ולתפקיד החברתי החשוב של הספרייה, המקופל בברכה היפה: "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה"?

סניף בית ברבור – סניף קטן אבל גדול.

  מאת מרב סרור \ מנהלת הסניף.

ספרית בית בארבור מארחת באופן תדיר משוררים וסופרים בספריה. אנחנו נהנות כל פעם מחדש מהשירים והסיפורים שמביאים עימם האורחים השונים. המשורר עידו יואב התארח גם הוא בערב שירה בשנה שעברה, התלהב מהספריה והגיע במיוחד להקריא משיריו בספריה עצמה..