מדור חיפוש קרובים

בס"ד 

   מאת אבישי אלבוים \ מנהל ספרית רמב”ם
 

     בניית אילן יוחסין הינה מלאכה מרתקת, מסע אחורה במכונת הזמן למקומות רחוקים ולתקופות אחרות. לעיתים קרובות המחפש נדרש לגלות כישורי בלשות כדי למצוא מידע בסיסי על  אבות המשפחה; שמות ותאריכים, עם מי התחתנו וכמה ילדים נולדו להם וכו'. קיימים כלים רבים לאיתור מידע היסטורי, שהספרנים יכולים להעמיד לרשות הקהל המתעניין. קצרה היריעה להרחיב על שפע מקורות המידע, לכן  אני מבקש להביא דוגמא אחת , שחוויתי השבוע.

     נכנס אלי יהודי מבוגר ונעים סבר שחוקר את שרשי משפחתו, משפחת אייזנשטיין,  מעיירה  DROHICYN POLESKI  בבילרוס  (BELARUS). לפי הידוע לו אחד מאבות המשפחה (בשם אברהם)  עלה ארצה במאה התשע עשרה ובנו שימש כמזכירו של הרב שמואל סלנט, רבה של ירושלים דאז.  עלה בדעתי שייתכן ונמצא אימות לדבריו ברישומי מפקד האוכלוסין שנעשו בארץ ישראל במשך המאה התשעה עשרה לפי הזמנתו של הנדיב סיר משה מונטיפיורי.  תוצאות מפקדי אוכלוסין אלו  שמורים עד היום בארכיון משפחת  מונטיפיורי באנגליה (העתקים ישנם בארכיון הציוני בירושלים).  לאחרונה ישנו מיזם להעלאת הנתונים למאגר ממוחשב במטרה לאפשר  נגישות נוחה למידע היסטורי האצור שם. 

     יש לנו בספריה תקליטור שהפיקה החברה הגנאולוגית הישראלית ((IGS  לכבוד כנס בין לאומי  שנערך בירושלים בשנת תשס"ד (2004) ובו מובאים נתוני המפקד משנת  1875. המעניין הוא שבתקופה ההיא מעטים האנשים שנרשמו בשם משפחתם כך שהיה עלי לחפש בין כל שמות "אברהם" כדי לנסות אם המבוקש מופיע שם. כידוע, "אברהם" הוא שם מצוי לרוב ובמפקד 280 מופעים בשם זה! דפדפתי בתוצאות עד שהגעתי לפריט מספר 263  המובא בפניכם: 

 

 

 

Residence

 

Kollel

 

 

 

First Name

 

 

 

 

 

 

 

Sex

 

Marital Status

 

Spouse Name

 

Place of Birth

 

Country of Birth

 

Year of Birth

 

Age in 1875

 

Hebrew Year of Alyiah

 

Gregorian Year of Alyiah

263

 

 

 

Jerusalem

 

Horodna

 

 

 

Abraham

 

 

 

 

 

 

 

M

 

married

 

Dalma

 

Drahichyn

 

Belarus

 

1803

 

72

 

5585

 

1825

                                                                     

       ברישום מופיע כי איש בשם אברהם שנולד בשנת 1803 בעיירה  Drahichynעלה ארצה בשנת תקפ"ה (1825) בגיל עשרים ושתיים, נשוי לאישה בשם דלמה (אולי טעות סופר וצריך להיות זלמה), חי בירושלים, שייך לכולל הורדנא והוא בן 72 בשנה שנערך המפקד.

      בינגו! 

מודעות פרסומת

ספריית בית בארבור מזמינה

ביום שלישי 3.3.2009 בשעה  19:30  באולם מאמי בבית בארבור 

מילים שירים מוסיקה 

בתכנית: 

– חגי נחתומי, אופיר מינץ מנור, גל דרום, עינב אהוד מתוך "דמדומים"

  –  להקת המחול בהדרכת לוסי ממן

   – שחקני אנסמבל התיאטרון בהנחיית    חנן יביןאורח מיוחד המשורר – עידו יואב  

      נשמח לראותכם הנהלת בית בארבור  והספרייה     

    לפרטים  7391440 
 

ספר החודש : המלצה מספריית בית אריאלה

                                   מאת: אילנה ארז \ ספרנית בספריית שער ציון בבית אריאלה

 אטווד ,מרגרט: המתנקש העיוור , אור יהודה כנרת 2008 

      ספרה האחרון של הסופרת הקנדית מרגרט אטווד מרתק בצורה שבה הוא כתוב אף יותר מאשר בעלילה שלו.המספרת היא אייריס ,שנולדה בתקופת מלחמת העולם הראשונה ,קרוב להתחלתה של המאה ה20 למשפחה עשירה ,שאת הונה ביסס סב המשפחה בעל בית חרושת לכפתורים. אייריס ואחותה לורה גדלות בבית המשפחה הגדול אך העגמומי .המשפחה והבית מהווים מרכז לעיר התעשיתית  שבקנדה .ילדות של יתמות מוקדמת מאם ואב שחזר מהמלחמה פגום גופנית וגם נפשית ,שמגדל אותן בבית בכמעט ניתוק מהחברה שבחוץ ,גורם ליחסים סימביוטים ומיוחדים בין שתי האחיות. ההתרחשויות בקנדה ובעולם בכלל ,מלחמות ,כלכלה ,התפתחויות ושנויים חברתיים ובמקביל החלטות,חברים,אויבים ומקרים שמזמן הגורל לבני המשפחה מרכיבים את מהלך חייהן של לורה ,שמתה בגיל צעיר ושל אייריס שחייה נמשכים עד סוף המאה ה-20.אייריס חיה כקשישה באותה עיר בה היא נולדה ובזמן ההווה של הרומן היא כותבת את מהלך עלילת חייהן של האחיות . העדות הכתובה שלה ,שמהווה מסגרת לרומן ,משובצת בסיפור מדע  בדיוני שמסופר מפיו של מאהב לאהובתו,וברומן בוסר שכתבה בחורה צעירה לפני מותה.למי כותבת אייריס את עלילת חייה וחיי אחותה ? מי האהובה שלה מסופרת עלילת המדע הבדיוני ועוד סודות מופיעים ולקראת הסוף נפרמים ומתגלים.

רישום לידות ופטירות בתוך ספרים

בס"ד

   מאת אבישי אלבוים \ מנהל ספרית רמב”ם

  

      אני מבקש להתייחס לסוג של שימוש אישי מאד שעשו בעלים בספרים שברשותם. כוונתי למקרים בהם בדפי הכריכה הפנימית נרשמו  לידות ופטירות של קרובי משפחה. בעיקר נפוץ הדבר בספרי קודש שימושיים כסידור, משניות וכד'. לא זכור לי שראיתי מאמר או כל התייחסות אחרת לנושא, ובוודאי מן הראוי לבדוק את היקף התופעה לעומק. עמיתי, הספרן הותיק של ישיבת מרכז הרב, סיפר לי שמצוי אצלו עותק פרטי של משניות שירש מסבו ובו כתובים ימי פטירה של בני המשפחה לדורותיהם וכן ראה אצל חמותו חומש ובסופו ע"ג הכריכה  רשם סבה ימי הולדת של צאצאיו וצאצאיהם.
 להערכתי, הרושמים ראו בזה סגולה לאריכות ימים או לחילופין הנצחה ראויה לנפטרים.  כספרן מרגש אותי לראות את מעמדו המיוחד  של הספר, ש'הולך' עם בעליו לכל מקום ומלווה אותו בחייו ברגעים המרגשים.

     להלן דוגמא שמצאתי בימים אלו באוסף ספריית הרמב"ם.

 

 הספר הוא משניות סדר נזיקין דפוס למברג שנת 1862. לספר נוספו שני דפים, אחד קודם לדף השער והשני בסוף הספר. האירועים מתוארכים בין השנים תרל"ח-תרע"ט (1878-1919), אך לאחר עיון בכתב היד אין זה ברור לי  אם הלידות הראשונות נרשמו בעת התרחשותן או במועד מאוחר יותר.

בראש הדף מופיעה חותמת בעלים : Herskovits Izsak  ומקום מגוריו: Nagy-Somkat. עיירה קטנה במחוז סאטמר (הונגריה)*. אני מניח שהוא זה שכתב את הרישום הידני המצורף בזה.

 

   הבה ונראה כמה פריטי מידע מעניינים ניתן לדלות מתוך רישומים אלו:  

א. רשומים בו  עשרה [!] ילדים שנולדו בין השנים תרל"ח-תרנ"ה (1878-1895). אחד מהם לא השלים את שנתו. אלו שמות הבנים: משה דוד יהודה, מאיר, יוסף, נטע צבי. ואלו שמות הבנות: פסל, יענטה, עידי, גיטל, שפרה, זלדה.   

 ב.  שנת תרע"ט (1919) היתה שנת הרת אסונות: חתנו שמעון ובתו גיטל נפטרו בחודש חשוון (האם היתה מגיפה בעיר?). בנו הבכור משה דוד יהודה נרצח בעיצומו של חג הפסח [!] ועליו כתב: "יום הריגת בני… י"ח ניסן ביום הששי בפסח שנת תרע"ט לפ"ק".

כאמור לעיל היקף התופעה אינו ידוע,  נשמח לקבל מקוראינו מידע נוסף.

* להרחבה אודות קהילות שומקוט / שאמקוט ראה:

שורץ, יהודה. תולדות היהודים בטרנסילבניה. חדרה תשל"ו. עמ' 106

כהן, יצחק יוסף. חכמי טראנסילווניה. ירושלים תשמ"ט. עמ' 280