כוראוגרפיה בברזל

ספרית שער ציון בית אריאלה והספרייה הישראלית למחול מציגיםBallets Russes

 

כוראוגרפיה בברזל

 

     זה שם התערוכה שבמסגרתה מוצגות עבודותיו של האמן אנדריי קומנין בחלל הספרייה הישראלית  למחול שבבית אריאלה בתל אביב (שדרות שאול המלך 25). התערוכה תתקיים בין החודשים יולידצמבר 2009.

     העבודות שנבחרו לתערוכה קשורות לנושא של תנועה. בספרייה למחול נחקרת התנועה בעזרת אוסף ספרים, כתבי עת, הקלטות וידאו וחומרי ארכיון. אנדריי קומנין דן באותו נושא בעזרת תנועתו של הברזל החם. הפיסול, בדומה לספר או וידאו,  מסוגל לעצור את התנועה, לעבד ולשמר אותה.

     מתכת שחוממה עד אלף מעלות צלזיוס נעשית רכה וגמישה. היא מסתובבת, מסתלסלת, עושה פירואטים ופוּאֶטֶה. היא קמה לחיים. כאשר המתכת מתקררת, היא קופאת. שוב מחממים אותה. שוב היא נמלאת תנועה. וכך פעמים רבות, עד לסיום, כאשר הברזל נעצר בצעד הריקוד האחרון שלו. עכשיו אפשר לגעת בו, פסל מוטב להבין במגע יד.

    האמן אינו יוצר העתק מדויק של גוף אנושי. עיוותי צורה, מעבר המתכת ממצב צבירה מוצק לנוזלי, חיתוכים, פיתולים, דרכים שונות להלחמת החלקים החמים. אלה הן אחדות מהטכניקות שאנדריי קומנין משתמש בהן כדי לביים את סצנות הבלט שלו, שיריעות הברזל החם ממלאות בהן את תפקיד המבצעים.

     מקצוע הפיסול בברזל הוא מאוד תיאטרלי. האמן נע עם המתכת החמה, תומך בה, מכופף אותה. בית המלאכה, הסדנים, הצבת, הפטישים משמשים תפאורה, האש ומקצב הלמות הפטישים  רקע מוסיקלי.

     אנדריי קומנין נולד במוסקבה ב-1961. אמו, נטליה שבשאי, היא רקדנית ומורה לשעבר באקדמיה הרוסית לבלט. סבתו, ורה שבשאי, הייתה כוריאוגרפית ומייסדת המעבדה לריקוד יהודי שפעלה במוסקבה בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. בשנת 2008 הוצגה במוזיאון לאמנות רוסית על שם מריה ומיכאל צטלין ברמת גן תערוכה "אמזונה נשכחת של האוונגרד הרוסי",  אשר הוקדשה לוורה שבשאי.

     האמן  ממשיך במסורת הריקוד של משפחתו.

     אנדריי קומנין למד עבודה במתכת במכון לפלדה ולמסג (מוסקבה(1982-1977 , בסדנה של ולדימיר סידוֹרנֶקוֹ (מוסקבה 1987 – 1991), בסדנה של אורי חופי (קיבוץ עין שמר 1992- 1994) ובסדנה של קריסטוף פרידריך (שווייצריה 1996).

     עבודותיו של האמן הוצגו ברוסיה, בישראל, בצ'כיה ובאנגליה.

     ב- 1999 הוצב פסלו של אנדריי קומנין, "חרגול", על שער תיאטרון "גְלוֹבּ" השייקספירי בלונדון וזכה לתעודת הוקרה מטעם משפחת המלוכה האנגלית.

     משנת  1992 חי האמן בישראל וממשיך לעסוק בעיצוב ובפיסול במתכת חמה.

     בתערוכה מוצגים תצלומים של דמיטרי ציפלקוב, דמיטרי גורבצ'וב ואילונה לפושונוק.

 

ישראל

2009

הפתיחה :

 23 ביולי 2009 בשעה 19:00 בבית אריאלה

שד' שאול המלך 25 תל-אביב

מודעות פרסומת

"בעל מחשבות"

מאת אבישי אלבוים \ מנהל ספריית רמב”ם

       מי שמע על ד"ר איזידור-ישראל אלישוב, הידוע בכינויו הספרותי "בעל מחשבות"? אני מניח שאף אחד לא שמע עליו, וכך גם אני  — עד אתמול. הגיע אליי פרופ' לרפואה שאוסף שמות של רופאים יהודיים מפורסמים ומחפש חומר אודותם.   על ד"ר אלישוב ידע לספר,  שחי במחצית הראשונה של המאה הקודמת בברלין  והיה בקשר עם גדולי סופרי האידיש. שאלתי את עצמי, היכן אמצא חומר עליו?      מנהלה הראשון של הספרייה, הרב ראובן מרגליות זצ"ל, היה גאון ובעל ידע רב בתורה. תחביב היה לו , לגזור  קטעי עיתונים  אודות אישים ומהם הכין כרטסת אישים ענפה, המכילה מאות שמות של עסקני ציבור ומנהיגיו, רבנים ומחברי ספרים. כרטסת זאת מונחת כאבן שאין לה הופכין בחדר אחורי, סמוך ונראה למפוח של מערכת מיזוג האויר.

      לכל איש הוכנה כרטסת עם פרטים אישיים ולה צורפו קטעי העיתונות הרלוונטיים.לפני כשנתיים מסרתי את  הכרטיסיות לסריקה ע"י חברה המתמחה בכך, אך מפני יושנן של הכרטיסיות ואיכותן הירודה של התמונות (העיתון מצהיב) התוצאה  הייתה מאכזבת.

     נחפזתי אל אותן קופסאות מתכת ישנות ובהן הכרטיסיות ושמחתי למצוא שם את "בעל מחשבות". אל הכרטסת צורפו שתי תמונות שלו וחמש כתבות בעברית וביידיש אודותיו.

ב"בית אריאלה" אוצרות גנוזים רבים. לקראת הגעת ארכיון "מכון גנזים" לבית אריאלה כדאי לבחון איך לשלב בינו לבין החומר הרב האגור באוספי ספריית  "בית אריאלה".