בעקבות התערוכה

   מאת סנה פסקין/ ספרנית ספריית שער-ציון בית אריאלה

  ביום חמישי שעבר בספרית בית אריאלה נפתחה תערוכה ששינתה לי את הבנת היקום. נדמה שהתערוכה "כוראוגרפיה בברזל" חילקה לי את החיים לשניים: חיי לפני הביקור בתערוכה וחיי לאחר הביקור.  הייתי בטוחה שלא ניתן להוסיף לי מאומה על הידע שלי על ברזל. אני יודעת מבית הספר מתי האדם גילה את הברזל, מתי התחלנו להשתמש בו, אני אפילו זוכרת את המקום של יסוד הברזל בטבלה המחזורית. אבל, לראות ברזל רוקד –  לזה לא הייתי מוכנה.

 בידיים של האמן אנדריי קומנין ברזל זורם וזוהר, הברזל הופף לדומה לגומי או פלסטילינה.  עבודות של אנדרי קומנין

מדברי  חבצלת כהן-צדוק , מנהלת ואוצרת הגרפוטק הישראלי:

    הצפייה בעבודותיו באתר היתה עבורי הנאה צרופה.

   השערים, הסורגים והמעקות, משתלבים בסביבה ובנוף, מותאמים לחוץ ולפנים בהרמוניה מושלמת. הם מגוונים: דקורטיביים, פיסוליים,  מסיביים וקלילים.מסתירים ומגלים, מפרידים ומחברים ומשאירים "פתח הצצה".   הרהיטים והאביזרים, דקורטיביים ופיסוליים. המנורות, יפהפיות, כתכשיטים המשובצים זכוכית ואבני חן, ניראות כענק , עגיל או סיכת קישוט לבגד. 

   בתערוכה זו של אנדריי, "הברזל רוקד", הוא פיסול ציורי.הפיסול בקו ובחלל החל כבר בראשית המאה ה-20, בפסלים הקוביסטים, הפוטוריסטים והקונסטרוקטיביסטיים הרוסיים. ובאמצע המאה הפסלים השקופים של ליפשיץ ופסלי הברזל של פיקאסו וגונזאלס. אך פסליו של אנדריי מזכירים את פסליו של אלברטו ג'קומטי (פסל שוייצרי) ממחצית המאה, בדמויותיו הגבוהות והדקיקות, המתוחות עם הגפיים המאורכות. הדחוסות בקווים ישרים וניראות כאילו נעשו מקצף. 

   כך פסליו של אנדריי כדמויות דקיקות גמישות תנועתיות כ"חרגול".הן שומרות על שיווי משקל גם כשהן עומדות "על קצה האצבעות",כרקדנית מקצועית. יש בהן איזון אקרובטיות ורחיפה המשולבת במקובעות. הן אנושיות רכות ונשיות. פסליו אלה הם כרישום בחלל, הם מזכירים את פסלו של מיכאל גרוס "לזכר עולי הגרדום" , 1964 (45ס"מ) , על 2 מיתריו, האחד אנכי וחלק והשני נוטה כלפיו כמבקש להישען ומראהו אורגאני.

   גם הרישומים לפסל זה הם מעין קליגראפיות של צורות דמויות גזעים וענפים. למרות ממדיהם  הקטנים  של פסליו של אנדריי , הם מזכירים גם את פסלו של מיכאל גרוס "רעד" המתנשא לגובה של 10 מטר (1983), הממוקם בגן העצמאות בירושלים, המהווה מעין רישום בחלל , תנועה במרחב, מקצב וזרימה, פורץ לחלל  ונע בתוכו. וכל אלה משתלבים בפסליו של אנדריי. 

מודעות פרסומת

תגובה אחת

  1. הייתי. ראיתי. התרשמתי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: