רישום לידות ופטירות בתוך ספרים

בס"ד

   מאת אבישי אלבוים \ מנהל ספרית רמב”ם

  

      אני מבקש להתייחס לסוג של שימוש אישי מאד שעשו בעלים בספרים שברשותם. כוונתי למקרים בהם בדפי הכריכה הפנימית נרשמו  לידות ופטירות של קרובי משפחה. בעיקר נפוץ הדבר בספרי קודש שימושיים כסידור, משניות וכד'. לא זכור לי שראיתי מאמר או כל התייחסות אחרת לנושא, ובוודאי מן הראוי לבדוק את היקף התופעה לעומק. עמיתי, הספרן הותיק של ישיבת מרכז הרב, סיפר לי שמצוי אצלו עותק פרטי של משניות שירש מסבו ובו כתובים ימי פטירה של בני המשפחה לדורותיהם וכן ראה אצל חמותו חומש ובסופו ע"ג הכריכה  רשם סבה ימי הולדת של צאצאיו וצאצאיהם.
 להערכתי, הרושמים ראו בזה סגולה לאריכות ימים או לחילופין הנצחה ראויה לנפטרים.  כספרן מרגש אותי לראות את מעמדו המיוחד  של הספר, ש'הולך' עם בעליו לכל מקום ומלווה אותו בחייו ברגעים המרגשים.

     להלן דוגמא שמצאתי בימים אלו באוסף ספריית הרמב"ם.

 

 הספר הוא משניות סדר נזיקין דפוס למברג שנת 1862. לספר נוספו שני דפים, אחד קודם לדף השער והשני בסוף הספר. האירועים מתוארכים בין השנים תרל"ח-תרע"ט (1878-1919), אך לאחר עיון בכתב היד אין זה ברור לי  אם הלידות הראשונות נרשמו בעת התרחשותן או במועד מאוחר יותר.

בראש הדף מופיעה חותמת בעלים : Herskovits Izsak  ומקום מגוריו: Nagy-Somkat. עיירה קטנה במחוז סאטמר (הונגריה)*. אני מניח שהוא זה שכתב את הרישום הידני המצורף בזה.

 

   הבה ונראה כמה פריטי מידע מעניינים ניתן לדלות מתוך רישומים אלו:  

א. רשומים בו  עשרה [!] ילדים שנולדו בין השנים תרל"ח-תרנ"ה (1878-1895). אחד מהם לא השלים את שנתו. אלו שמות הבנים: משה דוד יהודה, מאיר, יוסף, נטע צבי. ואלו שמות הבנות: פסל, יענטה, עידי, גיטל, שפרה, זלדה.   

 ב.  שנת תרע"ט (1919) היתה שנת הרת אסונות: חתנו שמעון ובתו גיטל נפטרו בחודש חשוון (האם היתה מגיפה בעיר?). בנו הבכור משה דוד יהודה נרצח בעיצומו של חג הפסח [!] ועליו כתב: "יום הריגת בני… י"ח ניסן ביום הששי בפסח שנת תרע"ט לפ"ק".

כאמור לעיל היקף התופעה אינו ידוע,  נשמח לקבל מקוראינו מידע נוסף.

* להרחבה אודות קהילות שומקוט / שאמקוט ראה:

שורץ, יהודה. תולדות היהודים בטרנסילבניה. חדרה תשל"ו. עמ' 106

כהן, יצחק יוסף. חכמי טראנסילווניה. ירושלים תשמ"ט. עמ' 280

 

מודעות פרסומת

7 תגובות

  1. שלום,

    הכתבה "רישום לידות ופטירות בתוך ספרים" חייבת !!! להגיע לידיעת פורום "שורשים משפחתיים" !
    ידוע לי על חוקר הרשקוביץ אחד לפחות שם.

    האם אתה עורך רשימה של כל הספרים שבהם מופיע רישום שכזה?
    כמה אנחנו, חברי הפורום, מיחלים למצוא רישום שכזה….
    המונח "המקצועי" הבינלאומי לספר שכזה הוא "Family Bible", אף שעתה ברור לי שיש לחפש כל ספר תורני….

    תודה,

    עירית

  2. שלחתי הפנייה לבלוג בית ארירלה ולמאמר לפורום שורשים משפחתיים.

    תודה.

    עירית

  3. שלום,
    עירית את צודקת. תופעת רישום לידות ופטירות על התנ"ך המשפחתי נפוצה אצל היהודים וגם אצל הנוצרים. אצל הפרוטסטנטים מרכזיות רבה ניתנה לחוויית ההקראה של התנ"ך ע"י אב/אם המשפחה בשעות הפנאי [אין אינטרנט וטלוויזיה]. ה-BIBLIA היתה גדולה מאד ותפסה מקום מרכזי (תרתי משמע). יש משפחות שזה היה ספרם היחיד ומתוך כך הועצמה מרכזיותו במשפחה. ליהודים בעלי ספרים היה בד"כ לכל הפחות חומש/תנ"ך וספרי תפלה סידורים/מחזורים ועליהם רשמו רשימות גניאולוגיות. בספרייתי מצאתי כמה כאלה. הרישום על משניות באמת לא אופייני ונובע אולי מקשר רגשי לספר כגון מתנה מההורים, מהכלה, מהחותן, דורון דרשה וכד'.
    תודה אבישי על הפוסט.
    דודי.

  4. בס"ד.
    קבלתי תגובות רבות בכתב ובע"פ. אני מקוה להמשיך ולעסוק בנושא המעניין.
    לעירית: אני שמח על היוזמה שנקטת.
    לדודי: תודה על דבריך המחכימים.

  5. מבקשת לדעת היכן ניתן להשיג ספרי רפואת רמבם עתיקים. אם תוכלו לעזור לי מאד אשמח.
    תודה רבה

  6. ספרי הרפואה המיוחסים להרמב"ם נמצאים בספריית הרמב"ם.
    שעות הפתיחה שלנו:
    א, ג, ה 10-15
    ב, ד 15-19

  7. My mother that didn't believe in God made the list of birthdays of the family on the concordance of the Bible and the reason for this – she always knew where to find this book .

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: